הנשיא מבארכ פיטר את הממשלה, אך המפגינים דורשים את ראשו

הלילה, כרבע שעה לאחר חצות, נשא הנשיא מבארכ נאום לעם המצרי. מבארכ הבטיח לפעול לצמצום האבטלה, לשמור על חופש הביטוי במסגרת החוק, להילחם בשחיתות, לעמוד לצד העניים ולהאיץ את תהליכי הדמוקרטיה. מלבד הבטחות אלו ששחרר מבארכ לחלל האוויר, הוא גם החליט לפטר את הממשלה ולהרכיב אחת חדשה כבר היום (29.1).

נאום הנשיא מבארכ

אולם, נראה כי נאומו לא עזר להרגיע את הרוחות הסוערות. עדי ראייה מדווחים, כי מאות מצרים מפגינים במרכז קהיר תוך שהם מפצירים בנשיא מבארכ: "הסתלק, הסתלק". המפגינים מפרים את העוצר שהטיל מבארכ ומתגודדים ב"כיכר השחרור" בקהיר כדי להביע את התנגדותם לנאומו של הנשיא. 

למבארכ יש עוד פתרונות בשרוול. בינתיים הוא הקריב קורבן אחד, הממשלה, במה שנראה כצעד אלמנטרי. כפי שהדברים נראים עכשיו, נאומו לא יחזיר שקט ויציבות לרחובות מצרים. מבארכ יכול לנקוט עוד שורה של צעדים, בהם הכרזה כי לא יתמודד על כהונה נוספת (בבחירות לנשיאות שייערכו בסוף השנה), הודעה כי לא יוריש את השלטון לבנו, עריכת בחירות חדשות לפרלמנט במקום אלו שנערכו בסוף נובמבר 2010, וכן שורה של צעדים פיננסיים (בסיוע אמריקני דחוף) כדי לשפר את המצב הכלכלי של תושבי מצרים.

המפגינים הציתו את מטה מפלגת השלטון בקהיר

השליטים הערביים בפניקה. המהפכה העממית בתוניסיה מכה גלים בכל רחבי המזרח התיכון. בימים הקרובים בוודאי נשמע על הפגנות מחאה גם בירדן, בערב הסעודית, בתימן ואולי אף בסוריה. מבחינת ישראל, ברור כי היעדר יציבות במצרים ובירדן מסוכן ביותר. תרחיש של עליית האחים המוסלמים לשלטון, הן במצרים והן בירדן, פירושו פגיעה אנושה בהסכם השלום עם ישראל.

עורך העיתון הבין-ערבי "אל-קדס אל-ערבי" ("ירושלים הערבית"), עבד אל-בארי עטואן, קורא הבוקר לנשיא מבארכ לעזוב את השלטון. לדבריו, עדיף לו לשאת את התואר "נשיא לשעבר" מאשר "נשיא מודח". לטענתו, פריסתם של כוחות הצבא ברחובות עלולה להיות שירת הברבור של מבארכ, וכבר ישנן אינדיקציות לכך שלא כל הצבא עומד מאחורי הנשיא המכהן.

לעומתו, עורך עיתון "אל-שרק אל-אוסט" ("המזרח התיכון"), טארק אל-חמיד, כותב אמנם על זכותו של העם המצרי להפגין, להציג דרישות בפני צמרת השלטון ולתבוע את זכויותיו, אך מדגיש כי אל למפגינים במצרים בפרט ובעולם הערבי בכלל "להבעיר את מולדתם ולהעמיק את פצעיהם". הוא מסכם את מאמרו בדברים הבאים: "ארצותינו הן לנו, הבה ונשמור עליהן תהנה אשר תהנה דרישותינו ויהא אשר יהא כעסנו".

ונסיים בשתי קריקטורות שפורסמו הבוקר (29.1) דווקא בעיתונים ירדניים. הקריקטורות מבטאות את החשש של השליטים הערביים מאפקט הדומינו שיצרה המהפכה בתוניסיה: