יום זעם בלבנון ובמצרים - מה צפוי לנו בימים הקרובים?

יום זעם בלבנון ובמצרים: אלפים מתומכיו של סעד אל-חרירי שטפו אתמול את רחובות לבנון והפגינו נגד ההשתלטות של ארגון חזבאללה על המדינה. הימים הקרובים הם ימי מבחן למדינה, שסבלה קשות ממלחמת אזרחים עקובה מדם בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת.

אתמול (25.1) נרשמו עימותים בין כוחות הביטחון לבין המפגינים, אך בינתיים המצב לא יצא מכלל שליטה. סעד אל-חרירי אף קרא לתומכיו לא לנקוט אלימות, אך ברור כי ניצוץ קטן מספיק כדי להצית את חבית הנפץ הזאת.

לבנון נקרעת בין המחנה של סעד אל-חרירי לבין זה של חזבאללה

אבל הסיפור של אתמול התרחש במצרים. רק בשעות הלילה המאוחרות כוחות הביטחון המצריים הצליחו לפזר את ההפגנה ההמונית שנערכה ב"כיכר השחרור" שבמרכז קהיר. עשרות אלפי אנשים הפגינו אתמול בבירה המצרית ובערים נוספות בדרישה לערוך רפורמות פוליטיות ובמחאה על ההורשה הצפויה של השלטון.

במהלך ההפגנות נהרגו שלושה אנשים, בהם קצין משטרה

המפגינים, התובעים את פיזור הפרלמנט והממשלה וקוראים להנהיג צדק חברתי, הדגישו כי הם לא יעזבו את הרחובות עד שדרישותיהם ימולאו. כוחות הביטחון עדיין לא נקטו יד קשה נגד המפגינים והשלטון במצרים טרם הגיב לגל ההפגנות המקיף ששטף את המדינה. יחד עם זאת, השלטונות חסמו את הגישה לרשת החברתית "טוויטר", שעל-פי הדיווחים סייעה בארגון ההפגנות.

גם בלונדון עשרות מצרים הפגינו מול השגרירות המצרית במחאה על תנאי המחייה הקשים של אחיהם במצרים. המפגינים הניפו שלטים בגנות הממשלה המצרית וקראו לנשיא מבארכ להסתלק מהשלטון. כמו כן, הם קראו להמשיך בהפגנות גם בימים הקרובים.

חשוב להדגיש, עם זאת, כי מצרים היא לא תוניסיה. נכון, מדובר אולי בהפגנות החריפות ביותר שהיו נגד שלטונו של הנשיא מבארכ, אך עדיין המקרה המצרי שונה מזה התוניסאי. ייתכן שהנשיא מבארכ ייאלץ להיענות לחלק מתביעות המפגינים, ובימים הקרובים אולי נראה פיטורים של שרים והטבות שונות לאזרחים, אך קשה להאמין שכוחות הביטחון המצריים לא יצליחו להתמודד עם גל הפגנות זה.

המפגינים מכלים זעמם בכרזה של הנשיא מבארכ

חשוב להבין, שמבנה האוכלוסייה במצרים שונה לחלוטין מזה של תוניסיה. בתוניסיה החברה היא מאוד הומוגנית: 98% הם מוסלמים ערבים שמחזיקים גם באותה אסכולה הלכתית של האסלאם (האסכולה המאלכּית). לעומת זאת, במצרים כמעט 10% מהאוכלוסיה היא נוצרית קופטית, ורק בשבועות האחרונים ראינו את המתיחות הדתית צפה על רקע הפיגוע הנורא בכנסייה באלכסנדריה.

בנוסף, במצרים קיימות יותר מפלגות פוליטיות מאשר בתוניסיה, דבר התורם גם כן לפיזור הכוח בין גורמים שונים באוכלוסייה ולא נגד השלטון.

אגב, מעניין לקרוא הבוקר (26.1) את העיתונים הממסדיים במצרים. ראשית, הם מדברים על אלפי מפגינים ולא על עשרות אלפים, כפי שדיווחו אמצעי תקשורת אחרים. שנית, הדגש הוא על אנשי הביטחון שנפצעו בהפגנות, ולא על התביעות של המפגינים. שלישית, על-פי המדוּוח בעיתונות המצרית ההפגנות נערכו על רקע עליית המחירים במצרים, ולא מתוך דרישה לשנות את השלטון במדינה.

"לא להורשה, חירות למצרים, לא לעבדות". הפגנה אתמול במצרים